• יעל לי

טיפול קצר טווח

Updated: Jan 21

גלית (שם בדוי) הגיעה למשרד שלי והתיישבה. "אני לא רוצה לדוש בעבר, אני לא רוצה לפתוח תיבות פנדורה. בסך הכל החיים שלי לא רעים בכלל: נישואין בסדר, שני ילדים מוצלחים, בלי בעיות מיוחדות, עבודה באותו מקצוע כבר שנים ומוערכת, ובסך הכל די מרוצה. הילדות שלי היתה טובה....טוב, בסדר גמור, זאת אומרת. אמא, אבא, אחות וחתול. באמת בסך הכל בסדר. אבל יש לי בעיה עם חברות. בעיה של שנים. משום מה אני תמיד מוצאת את עצמי לבד בסוף. תומכת ומקשיבה ועוזרת ונותנת עצה טובה, אבל בסוף, כשאני צריכה, אין שם אף אחת בשבילי.


כמטפלת, זה כבר נשמע לי קצת מבלבל. האם מדובר פה בטיפול קצר טווח? כזה שממוקד בבעיה אחת, שמוגדרת מראש, ושגם הפתרון שלה – וסופו של הטיפול – מוגדר מראש? לכאורה, כן. יש כאן בעיה אחת ממוקדת, אפילו מוגדרת באופן לא רע. אך האמנם?


יש דברים שאפשר לשנות בזמן קצרוהרבה שלא. כדאי להתחיל דוקא במה שלא.


מה לא?

אישיות, מבנה גוף, ביטויים עמוקים של התניות וכו', אלו דברים שלוקח זמן לשנות אותם. הגוף והנפש צריכים תהליך, לאורך זמן, תהליך עשיר, שמקיף תחומי חיים מגוונים. לא ניתן לגעת במכלול כל כך עשיר בזמן קצר. אבל האם לפתירת בעיות בחיים יש תמיד הכרח לגעת במכלול? על כך התשובה ברורה – לא! אמנם אנחנו אנשים, וככאלה הכל אצלנו קשור בכל. המקום בו זה הכי בולט זה יחסים. יחסים חופנים בחובם עולם שלם של תפיסות, הנחות יסוד, התניות, שיצרה ההסטוריה שלנו, המטען הגנטי שלנו, והנסיבות הנוכחיות שלנו.

אבל הכל זה יחסים, תגידו.

וגם תצדקו.


הכל זה יחסים. כשאני יושבת מול המחשב עכשיו, רק אני והוא, אנחנו ביחסים. המאמר הנכתב כרגע ואני ביחסים. וביחסים האלה נכנס כל העושר של ההסטוריה שלי, הנחות היסוד שלי, המחשבות שלי שנבנו עם השנים, ההשלכות שאני עושה, וכו' וכו'. אמנם כן. אבל אפשר גם אפשר להתמקד, למשך זמן קצוב, אך ורק בסוג מסוים של יחסים. ללבן אותו, לראות את העושר שלהם על כל גווניו, אבל לא להרחיק דוקא ללב לבה של האישיות שלי, או הדפוסים שלי. רק הללו שנוגעים ישירות ליחסים הללו, הספציפיים.