• יעל לי

מדיטציה וטיפול: הבדלים ודרך משותפת?

לעשות מדיטציה ולעבור תהליך טיפולי: שני תהליכים מקבילים? חלק מתהליך אחד רחב? ניגודים? משלימים?

אתיחס כאן למדיטציה המוכרת לי, מדיטציה בודהיסטית בשם "ויפאסנה". פרוש המילה בשפה הפאלית - שפתו של הבודהה - "תובנה".

צריך לציין, למען ההוגנות, כי כמו ביחס לכל תרגול, גם ההבנה שלי את מדיטציית הויפאסנה מוגבלת למידה שבה אני מתרגלת אותה והעומק אליו הגעתי בתירגול של 12 שנים - זמן לא רב כשמדובר בשינויים ברמה המנטלית-גופנית העמוקה ביותר. אינני דוברת כאן בשם ישות כלשהיא אלא רק בשם החויה שלי, והחויה עמה אני עובדת עם מטופלים.

הויפאסנה הינה מדיטציה במהלכה אנו רוכשים תובנה.

תובנה לחיים.

תובנה הנוגעת לעצם תהליכי החיים שלנו. מתוך התבוננות מרוכזת במצבים גופניים , הכרתיים, מחשבתיים ורגשיים, אנו רוכשים תובנות באשר להתנהלות שלנו בעולם, תובנות באשר למה מניע אותנו, איפה יש לנו בחירה ואיפה אנחנו רובוטים המתנהלים באופן אוטומטי לפי הכפתור שמופעל בהם ומייצר תגובה א' ב' או ג'. בכל פעם. שוב ושוב.

אנחנו יושבים עם הרגשות, המחשבות, התחושות הגופניות והמידע הגופני שמגיע מן החושים או מן הפנים, ישיבה שקטה ויציבה, דרך כל מה שקורה. בכל רגע נתון אנחנו יושבים עם מה שיש. לעתים יש אי שקט, לעתים יש עייפות או שעמום, לעתים אנחנו נרדמים, לעתים כל הגוף רועד, לעתים יש תחושת כאב בברכיים, או בעורף, לעתים הנשימה עצורה או מכאיבה, לעתים עולות מחשבות מכאיבות, לעתים מחשבות נעימות, כמו הזיות, שמרחיקות אותנו מן החויה של כאן ועכשיו, לעתים מתעורר רגש נעים, לעתים רגש קשה, לעתים... ולעתים.... דרך כל "לעתים" כזה, אנחנו יושבים. יושבים ומתבוננים ומרגישים וחווים. ולומדים. לומדים את עצמנו. לומדים מה קורה לנו, מפתחים הבנה אינטימית לגבי החויה שלנו את העולם ואת עצמנו בתוכו. בעיקר את עצמנו בתוכו.


מדיטציית ויפאסנה מאפשרת תפיסה חווייתית את התהליכים השולטים בחיינו. היא פועלת הן ברמה ההכרתית המודעת, והן ברמה הלא מודעת. דרך ההתבוננות השקטה בכל המצבים שאנו חווים בישיבה (או בהליכה, או במהלך ההתנהלות היומיומית שלנו, אם אנחנו במודעות..) היא מייצרת נקיון פנימי ושינוי